לפי חוק המו”פ החדש, ניתן להעביר ידע שנצבר במהלך פיתוח נתמך מדען לחו”ל תמורת תשלום בשיעור החלק היחסי של סך מענקי המדען לחברה מתוך סך ההשקעות הכספיות שבוצעו בתוכנית המאושרת כפול מחיר מכירת הידע (אך לא פחות מגובה המענקים שקיבלה החברה, בתוספת ריבית שנתית), בניכוי תמלוגים ששולמו ו”פחת טכנולוגי” המבטא את מספר השנים (עד 12 שנים) שחלפו מיום מתן המענק האחרון לחברה. במצבים מסויימים המפורטים בחוק החדש (כגון קבלת ידע חלופי מחו”ל) קיימים הסדרים המקלים על החברה המוציאה את הידע, עד לכדי פטור מלא מתשלום כלשהו.
